Bava Batra 246

Kapitel 246

א (בראשית מג, כט) ואת בנימין אחיו בן אמו אמר מרגלית טובה היתה בידי ואתה מבקש לאבדה ממני הכי אמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים

1 und seinenBruder Binjamin, den Sohn seiner Mutter!? Dieser erwiderte: Ich habe eine kostbare Perle in meinem Besitze, und du willst sie mir abhanden kommen lassen. R. Ḥama b. Ḥanina erklärte, es sei Jokhebed gewesen, die unterwegs konzipiert und zwischen den Mauern geboren wurde, denn es heißt:die Levi in Miçrajim geboren wurde; nur ihre Geburt war in Miçrajim erfolgt, nicht aber ihre Konzeption.

ב בעא מיניה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני כתיב (בראשית ל, כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' מאי שנא כי אתיליד יוסף אמר ליה ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנאמר (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'

2 R. Ḥelbo fragte R. Šemuél b. Naḥmani: Es heißt:als nun Raḥel den Joseph geboren hatte &c.; weshalb gerade als Joseph geboren wurde? Dieser erwiderte: Ja͑qob hatte geschaut, daß die Nachkommen E͑savs nur in die Hand der Nachkommen Josephs geraten werden, denn es heißt: das Haus Ja͑qobs wird ein Feuer werden und das Haus Josephs eine lodernde Flamme, das Haus E͑savs aber wird zu Stoppeln werden &c.

ג איתיביה (שמואל א ל, יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם אמר ליה דאקריך נביאי לא אקריך כתובי דכתיב (דברי הימים א יב, כא) בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה עדנה ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה

3 Er wandte gegen ihn ein:Und David schlug sie vom Nachmittage bis zum Abend des folgenden Tages!? Dieser erwiderte: Wer dich die Propheten gelehrt hat, hat dich die Hagiographen nicht gelehrt, denn es heißt: als er nach Çiqlag zog, gingen von Menaše zu ihm über: A͑dna, Jozabad, Jediâél, Mikhaél, Jozabad, Elihu und. Çilthaj, die Häupter der Tausendschaften von Menaše.

ד מתיב רב יוסף (דברי הימים א ד, מב) ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה אמר רבה בר שילא ישעי מבני מנשה אתי דכתיב (דברי הימים א ה, כד) ובני מנשה חפר וישעי

4 R. Joseph wandte ein:Und ein Teil von ihnen, von den Kindern Šimo͑ns, zog nach dem Gebirge Sei͑r, fünfhundert Mann; an ihrer Spitze Pelaṭja, Nea͑rja, Rephaja und U͑ziél, die Söhne Jiši͑s; sie schlugen die letzten Überreste der A͑maleqiter und blieben dort wohnen bis auf den heutigen Tag!? Rabba b. Šila erwiderte: Jiši͑ stammte von Menaše ab, denn es heißt:und die Söhne von Menaše waren Ḥepher und Jiši͑.

ה תנו רבנן הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן

5 Die Rabbanan lehrten: Der Erstgeborene erhält einen doppelten Anteil von Bug, Kinnbacken und Magen, vom Heiligen und vom Mehrwert, den die Güter nach dem Tode des Vaters erfahren haben.

ו כיצד הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים אבל בנו בתים ונטעו כרמים אין בכור נוטל פי שנים

6 Wenn ihr Vater ihnen beispielsweise eine Kuh hinterlassen hat, die bei einem anderen verpachtet oder vermietet war oder auf dem Anger weidete, und sie geworfen hat, so erhält der Erstgeborene einen doppelten Anteil; wenn sie aber Häuser gebaut oder Weingärten gepflanzt haben, so erhält der Erstgeborene hiervon keinen doppelten Anteil. –

ז האי הזרוע והלחיים והקיבה היכי דמי אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק

7 In welchem Falle gilt dies von Bug, Kinnbacken und Magen: waren sie bereits im Besitze ihres Vaters, so ist dies ja selbstverständlich, und waren sie noch nicht im Besitze ihres Vaters, so waren sie ja nur Anwartschaftliches, und der Erstgeborene erhält ja nicht vom Anwartschaftlichen wie vom Vorhandenen!? –

ח הכא במכירי כהונה עסקינן ודאשתחיט בחיי דאבוהון וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו

8 Hier wird von dem Falle gesprochen, wenn es Bekannte des Priesters sind und [das Vieh] hei Lebzeiten des Vaters geschlachtet wurde; er ist der Ansicht, die nicht entrichteten Priestergaben gelten als entrichtet. –

ט מוקדשין לאו דידיה נינהו

9 Heiliges gehört ja nicht ihm!? –

י בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הוא דתניא (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממון בעלים דברי רבי יוסי הגלילי

10 Minderheiliges, und zwar nach R. Jose dem Galiläer, welcher sagt, es sei Eigentum des Besitzers. Es wird nämlich gelehrt:Und sich einer Veruntreuung gegen den Herrn schuldig macht, dies schließt Minderheiliges ein, das sein Eigentum ist – so R. Jose der Galiläer. –

יא הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל בה פי שנים השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותא דמרה דידהו קיימא אמרת שקיל רועה באפר מיבעיא

11 «Wenn ihr Vater ihnen eine Kuh hinterlassen hat, die bei einem anderen verpachtet oder vermietet war oder auf dem Anger weidete, und sie geworfen hat, so erhält der Erstgeborene einen doppelten Anteil.» Wenn er in dem Falle erhält, wenn sie verpachtet oder vermietet war, wo sie sich nicht 1m Besitze des Eigentümers befunden hatte, wozu ist der Fall nötig, wenn sie auf dem Anger weidete!? –

יב הא קא משמע לן דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה באפר מה רועה באפר שבחא דממילא קא אתי ולא קא חסרי בה מזונא

12 Folgendes lehrt er uns: der Fall vom Verpachten und vom Vermieten gleicht dem Falle vom Weiden auf dem Anger; wie in dem Falle, wenn sie auf dem Anger weidete, der Wertzuwachs von selber gekommen ist, und sie keine Auslagen für Futter hatten, ebenso gilt es auch in dem Falle,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel